גיא מחפש את הנהג שהיה בתאונה
שהרגה את אביו:
"שידע שסלחתי לו"
40שנה לאחר התאונה החזיתית עם משאית צבאית, שגבתה את חייהם של שניים מבני משפחתו, גיא יצא למסע כדי לסגור מעגל ולשמוע מה התרחש בכביש הערבה כשהיה בן5. "אני רוצה לשמוע את הסיפור"
יש אירועים בחיים שלא משנה כמה זמן יחלוף, ייזכרו כאילו קרו היום בבוקר. אבל מערכת היחסים
של גיא פליקסברודט עם הטרגדיה שעיצבה את שארית חייו כבר בגיל חמש, דומה יותר למשחק
מתעתע של חתול ועכבר. שנים המחשבות האלה אינן מרפות ממנו. מה בדיוקקרה שם? שנים
שבהן הוא אוסף כל פיסת מידע בניסיון להשלים לעצמו את הפאזל ועכשיו, ביום השנה ה-40לתאונה
שלקחה ממנו מחצית ממשפחתו, הוא החליט שהגיע הזמן למצוא את החתיכה האחרונה ולדבר עם
נהג המשאית. "אני רוצה לשמוע את הסיפור שלו ואני רוצה שהוא יידע שאני סולח לו כי הייתי חייב
לסלוח לעצמי, הייתי חייב לסלוח לאבא שלי שהרג את אחותי והייתי חייב להגיע למצב של סליחה
כדי לנוע הלאה", אמר.
ב-19במארס1981יצאה משפחת פליקסברודט מחיפה לחופשה באילת. כמה קילומטרים מצפון
ליטבתה, בכביש הערבה, התנגשה מכוניתם במשאית צבאית שחצתה אותהלשניים. איש מארבעת
השורדים לא זוכר את רגע הפגיעהומלבד מה שנותר מסלילי מצלמת שמונה מ"מ הישנים של אביו,
לגיא, הצעיר שבאחים, לא נותרו כמעט זיכרונות ממשפחתו המקורית. "אבא שלי עבר לנתיב הנגדי
שני ק"מ צפונה ליטבתה או באזור הזה. אולי הוא ניקר, אולי הוא מצמץ, לאיודע, ופתאום הופיעה
משאית צבאית ענקית והמשאית נכנסה בנו כל כך חזק שזו הייתה תאונה מחרידה
לפני שבועיים, פגש גיא את נתי להב, חוקרת פרטית שעומדת מאחורי הפיצוחים הגדולים בתוכנית
"אבודים" בשביל שתסייע לו למצוא את אותו נהג משאית. להב לא הייתה אופטימית לגבי הסיכוי
למצוא אותו למרות שבעבר הצליחה במשימות מורכבות יותר יחסית. לדברי גיא, הוא חשב על הנהג
רבות מאז התאונה, "אני מדמיין מישהו שמופיעה לו מכונית מול העיניים והוא לא נוהג בקורקינט,
הוא נוהג בסמי-טריילר, והוא מנסה אולי לבלום, הוא מנסה אולי לסטות. אין לו לאן, בכביש הערבה
אין שוליים. הוא מנסה לעשות משהו והוא לא יכול. והוא רואה בן אדם מת והוא יודע שמישהי נהרגה
והוא קורא בחדשות. יש לזה משקל עצום. אין לזה מנוח מכל הבחינות."
בסיועם של חיילי ומפקדי יחידת מצ"ח, הצליח הצוות של להב לאתר את שמו של נהג המשאית בתוך
ערימת הארכיון. ארבעים שנה הוא שומר את הסוד הזה לעצמו, לא מצליח לספר אפילו לאשתו
ולילדים על מה שקרה.בשיחה עם גיא הוא משחזר את רגעי התאונה ומה שקרה מאז. "תמיד הייתם
לי בלב ובראש. אותך אני זוכר כי היית שרוע על הכביש שם ילד קטן בגיל חמש-שש. מאז לא ביקרתי
באילת". גיא התרגש מהשיחה וביקש להודות לנהג, "תדע לך שהשיחה איתך ממש החזירה לי המון
אמונה, כי אני עושה אתהמסע הזה לבד, לבד-לבד, שנים, עם רצון-על לסגור מעגל בשבילי, אבל גם
בשבילך"
